תפריט ניווט


צור קשר ללא התחייבות
* נושא:
* שם מלא:
* טלפון:
* דוא"ל:
* איזור מגורים:
  פרטי פנייה:
* העתק את המלל מהתמונה לתיבה:

עורך דין משפחה | גירושין


מחפשים עורך דין לענייני משפחה?
חושבים על גירושים? גירושין?
עו"ד לענייני גירושין, גירושים, ממשרד עורך דין עורך דין גירושין עומד לשרותכם ולצידכם כל הדרך, טרם קבלת ההחלטה, במהלכה ועד לסיום הנישואים.

במשרד עורך דין הממוקם בראש העין, ומספק בין היתר שרותים משפטיים לתושבי ראש העין, פתח תקווה אורנית אריאל יישובי השרון והמרכז ניתן לקבל ייעוץ מקצועי על-ידי עו"ד העוסקים בתחום דיני משפחה בדגש על ענייני נישואים וגירושים, עורך דין הבקיא בתחום יערוך עבורכם הסכם גירושין טוב ויציב אשר יעגן את זכויותיכם המלאות לאחר הגירושין.

לפני שאת או אתה חושבים "לפרק את החבילה" מומלץ וכדאי להתייעץ עם עו"ד לענייני משפחה הבקיא בתחום, עורך דין שיוכל לפרוס בפניכם את התמונה המלאה ואת ההשלכות של צעד לא אחראי, לאן כדאי לפנות? לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני? מה הם זכויותיי? האם לעזוב את הבית בצורה חד צדדית? ועוד מיני שאלות.
צריך תמיד לזכור שנכון, את או אתה מעוניינים לסיים את מערכת היחסים, אך אל לכם לשכוח את המורכבות שבעניין, יש פן כלכלי אותו צריך לבחון ולהחליט מהי הדרך הנכונה ביותר להתגרש, באם יש ילדים בתמונה צריך וכדאי לחשוב גם עליהם, כיצד לסיים את הליך הגירושים מהבעל או האישה ללא פגיעה בילדי בני הזוג.

טרם נקיטת כל פעולה מומלץ וכדאי ליצור קשר עם משרד עו"ד גרשט, עו"ד לענייני משפחה, עו"ד גירושים ינחה אתכם כיצד לפעול, יסביר את כל המשמעויות של הליך הגירושין, הן מהצד הכלכלי והן מהצד האישי, עו"ד לענייני משפחה יעמוד על זכויותיכם המלאות ויוודא כי זכויותיכם המלאות ישמרו.

מעוניינים להתגרש? מחפשים עו"ד לענייני משפחה? צרו קשר, ללא כל התחייבות עוד היום!

להלן לעיונכם עיקרי הנושאים העיקריים בנושא דיני המשפחה, נישואים גירושים, וביאורם:

נישואין וגירושים –

חוק שיפוט ביה"ד הרבניים בסעיף 1, מקנה סמכות ייחודית לביה"ד הרבני לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. ביהמ"ש העליון פסק שסטטוס של אדם יידון בביה"ד הרבני. זוהי סמכות ייחודית – נושא שיכול לדיון רק בערכאה אחת.

מזונות אישה ומזונות ילדים –

הסמכות לדון היא סמכות מקבילה, היינו ניתן לדיון בביה"ד בהסכמה של הצדדים, או בביהמ"ש האזרחי. ס' 4 לחוק שיפוט ביה"ד הרבניים קובע, כי האישה תקבע היכן יידון העניין, אם בביהמ"ש או בביה"ד. הבעל יוכל לדון בביה"ד בתביעה מזונות רק במידה והיתה כריכה או הסכמה ע"י האישה. בעניין מזונות ילדים פסק ביהמ"ש העליון כי הדבר יידון בביהמ"ש לענייני משפחה. זאת למרות שחוק שיפוט ביה"ד רבניים מתיר בס' 3 את הכריכה גם בעניין מזונות ילדים. אולם ביהמ"ש העליון פסק, כי מזונות הילדים אינם עניין שהוא קשור לגירושין, אלא בני הזוג מחליטים היכן ישהו הילדים ומי יפוצה על כך מבחינה כלכלית גרידא.
חריג  - בענייני מזונות ילדים, אין כריכה כאמור אולם במידה וכל הצדדים יסכימו (כולל הילדים) יוכל הדיון להיות בביה"ד הרבני. חשוב להעיר שקטין החלטתו מותנה או ניתנת ע"י אפוטרופסיו שאלה  בד"כ הוריו.
כאשר קנתה ערכאה סמכות (דתית או אזרחית), לא ניתן להעביר את העניין לערכאה מקבילה.
לא חייבים לדון בכל נושאי המעמד האישי באותה ערכאה. ניתן לפצל שכל עניין יידון בפני ערכאה אחרת.
כאשר הבעל כרך את ענייני המזונות (אישה), בדיון בביה"ד הרבני, הדיון יהיה שם. מי שכרך קודם הוא הזוכה. אם הבעל טוען כי כרך קודם, חובה עליו להראות זאת.

הדין הזר –
 
ביהמ"ש נדרש לעיתים לדון לפי הדין הזר. המשפט הישראלי מכיר במשפט הזר. המשפט הישראלי מכיר באפשרות שצדדים ירצו להתדיין בחו"ל. ראה ס' 136-7 לחוק הירושה וס' 57ב' לפק' הראיות.
חוק הפרשנות קובע כי הדין הדתי נכלל בגדר הדין הזר, לכן גם הוא נכנס לגדר ס' 57ב' לפק' הראיות.

הפעלת הדין הדתי בביהמ"ש לענייני משפחה –

סמכות השיפוט של ביה"ד הרבני היא לגבי יהודים, תושבים או אזרחים.
דתות להן אין ביה"ד ייחודי לדתם, יידונו בפני ביהמ"ש לענייני משפחה, את זאת ניתן להסיק מחוק ביהמ"ש לענייני משפחה בס' 1. ניתן להביא עדויות לדין זר, בכלל זה לדת זרה על סמך ס' 57ב' לפק' הראיות.
לפי ס' 76 לחוק ביהמ"ש [נוסח משולב], יהודי שאינו תושב או אזרח, אינו יכול לדון בביה"ד. במקרה של בעיית נישואין או גירושין כזו, יצטרך ביהמ"ש לפסוק. למרות הסמכות הייחודית של ביה"ד. זו נקראת סמכות נגררת = סמכות אגבית = סמכות שבגררא = סמכות אגב. מהי סמכות זו ? סמכות זו היא סמכות שביהמ"ש קונה אם נדון בפניו עניין אחד, ועניין אחר שאינו בסמכותו במצב רגיל עלה. קביעתו של ביהמ"ש תהיה מצומצמת רק לעניין מסוים.
איך משתמשים בסמכות נגררת בביהמ"ש לענייני משפחה ? אישה הגישה תביעת מזונות בביהמ"ש לענייני משפחה, בעלה טוען שהוא אינו נשוי לה בכלל. ביהמ"ש ייבחן את הסטטוס במסגרת סמכות אגבית, למרות שדבר זה הוא בסמכות ביה"ד.

מרוץ הסמכויות, לאן לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה? –

למה יש מרוץ סמכויות ? ביהמ"ש וביה"ד מפרשים את הדין באופן שונה. ביהמ"ש מיטיב בד"כ עם האישה. ביהמ"ש כפוף לתקדימים של ביהמ"ש העליון וביה"ד לא. העניין האחרון הוא ענייני הפרוצדורה.

ביהמ"ש לענייני משפחה –

לאור פסיקת ביהמ"ש העליון, ביהמ"ש לענייני משפחה הוא שמוביל את הפסיקה בענייני המעמד האישי ולא ביה"ד. ביה"ד נתפס כערכאה חריגה, וביהמ"ש כערכאה הרגילה, הבדל זה נראה פעמים :
כאשר יש ספק למי הזכות – בכל ספק, יפנו לביהמ"ש. לדוג' כריכה אם היתה בזמן או לא.
בחינת סמכות לדון בעניין מסוים – המגמה בפסיקה היא צמצום סמכויותיו של ביה"ד והרחבת סמכויות ביהמ"ש. הפרשנות הרגרשט תמיד של ביהמ"ש והמצמצמת תמיד של ביה"ד.
כאשר ערכאה קיבלה סמכות על עניין מסוים, היא המוסמכת הבלעדית לדון באותו עניין, עד שיסתיים העניין אצלה, אף ערכאה לא תתערב.

מהם סמכויותיו של ביהמ"ש לענייני משפחה ? באילו נושאים הוא דן ?
נושאים משפחתיים –  לפי ס' 1(1), 1(3) לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה.
ביהמ"ש דן בנושאים מתוך האמור בס' 1(6) לחוק בימה"ש לענייני משפחה-
חוק גיל הנישואין
חוק השמות
חוק הכשרות, בכלל זה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורה, יציאה מהארץ.
חוק קביעת גיל
חוק הירושה
חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969
חוק יחסי ממון בין בני זוג
חוק אימוץ ילדים
חוק למניעת אלימות במשפחה
חוק ההסכמים לנשיאת עוברים.
ס' 1(2) לחוק בימה"ש לענייני משפחה קובע 2 תנאים (מצטברים) לסמכותו –
הצדדים הם בני משפחה (כפי שמגדיר הס' עצמו).
התביעה, עילתה סכסוך בתוך המשפחה.

פס"ד חבס נ' חבס הוא שקבע את ההלכה ופירש את החוק. שם נשאלה השאלה מה השפעתו של הסכסוך המשפחתי בכל המקרה עצמו ? 
 
אמר כב' נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרון ברק –
      
1. עילתה כלומר, גורם. התביעה צריכה להיות שהגורם לה הוא הסכסוך בתוך המשפחה. ככל שהקרבה בין האנשים גדולה יותר, כך יש סיכוי גדול יותר  שמדובר בסכסוך בתוך המשפחה. ההכרעה אם הסכסוך הוא בתוך המשפחה, יכריע הש' בתחילת הדיון.
2. צריך לבחון האם יש אנשים זרים בכתב התביעה או רק בני משפחה.
3. לפי תקנות 258א' ו 258ח' לתקנות סד"א, חייבים להצהיר על העובדות אשר נותנות את הזכות לביהמ"ש.  
                            
ציר הסמכות – אם זו סמכות מקבילה, מי שקונה את הסמכות הוא מי שהחל לטפל קודם בסכסוך.

 

למידע נוסף ותאום פגישת ייעוץ ניתן לפנות עוד היום ללא כל התחייבות למשרד עו"ד , עו"ד לענייני משפחה, נישואים, גירושין.

משרד עו"ד גרשט מספק שירותים משפטיים וייעוץ משפטי בענייני משפחה גירושין, ועומד בקשר עם עורכי דין המתמחים בתחום המשפחה והגירושין.

 
חייגו 052-8633093
 

 

 

________________________________________________________________________
ניתן לקבל שרות מעו"ד משפחה, עו"ד גירושין, עו"ד גירושים, עו"ד גירושין גירושים, בראש העין, עו"ד גירושין גירושים בפתח תקווה, עו"ד משפחה בפתח תקווה, עו"ד משפחה בפתח תקוה עו"ד משפחה בראש העין, עו"ד משפחה בהוד השרון. עורך דין לגירושין בפתח תקווה, עורך דין גירושים ראש העין, אריאל, יישובי השרון, עורך דין גירושין בפתח-תקווה ראש העין, ייעוץ משפטי בענייני משפחה וגרושים.


בניית אתרים